5 טיפים שיסייעו להתחיל את השנה בהצלחה

איזה מסר אתם מעבירים לילדים במשפט – “אל תדאגו, יהיה בסדר”? ומה הם מבינים כשאתם מתייגים אותם כביישנים? עצות חשובות לקראת השנה החדשה
פורסם ב"סלונה" ב - 25/8/14 

 

תחילת שנת הלימודים מהווה תקופה לא פשוטה עבור הרבה מאוד ילדים. בתקופה של התחלות יש התרגשות, ציפיות ותקוות לכך שדברים יזרמו טוב, אבל יש בהתחלה גם צורך בגיוס משאבים אישיים כדי להשתלב בסביבה החדשה ולהרגיש בה תחושת השתייכות. להורים יש תפקיד חשוב בתהליך השתלבות הילדים במסגרות החינוכיות. ההורים מעבירים לילדים מסרים באופן מודע והרבה פעמים גם באופן לא מודע.

 מהם הערכים והאמונות שההורים מעבירים:

 1. מסר לגבי שינויים

 שינויים הם  הדבר הכי קבוע בחיים, ובכל זאת להרבה מאתנו מאוד קשה לקבל שינויים. שינוי דורש לשחרר ולהבין שיש דברים שנקשרנו אליהם והם לא יחזרו. פעוט שהיה רגיל להיות עם מטפלת וצריך עכשיו לעבור לגן עובר תהליך של פרידה מהמטפלת, מהקשר איתה ומהדברים שהם עשו יחד. עכשיו עליו להתחיל להסתגל לסביבה חדשה, להתחיל להבין את החוקים החדשים להתחבב על הדמויות המטפלות ועל הילדים החדשים ולעמוד אולי במבחנים סמויים.

 ישנם הורים שחווים שינוי כדבר שלילי. סביר להניח שהם יעבירו את המסר לילד ובכך יגרמו לו לחשוש מהשינוי ומהצפוי לו. כשהורים שולחים את הילד לגן במבט חושש וחומל, כשהם אומרים לו  “אל תדאג, יהיה בסדר”, הילד מקבל את התחושה המחלישה שהוא עומד בפני אתגר מאיים ומפחיד. לעומת זאת, הורים שמתייחסים לכל שינוי כאל הזדמנות והתנסות יעבירו לילד מסר שהנה אתה הולך להתמודד עם אתגר לא פשוט אבל אנחנו מאמינים שהחוויה הזו תלמד אותך ותחזק אותך. אלה יהיו המסרים שהילד יספוג והם שיעזרו לו להתמודד.

 2. מסר לגבי מיומנויות חברתיות

 רוב ההורים (לפחות אלה שאני פוגשת) רוצים ומאחלים לילדים שלהם שיהיו להם חברים. ילד מתבודד יכול לגרום להוריו ייסורים רבים. חלק מההורים מאמינים שמיומנויות חברתיות הן תכונה מולדת. אני שומעת הורים שאומרים “הילד שלי באופי שלו – ביישן/כעסן/שחקן” בכך הם מתייגים אותו, מכניסים אותו לנישה ולא מאפשרים לו ללמוד, להתפתח ולהרחיב את האופציות. כי יכול להיות שילד יתבייש בסיטואציה מסוימת – וזה לגיטימי – אבל זה לא אומר שהוא תמיד ביישן.

 אני מאמינה שאת המיומנויות החברתיות ניתן ללמוד ולפתח כמו שריר. ילדים לומדים מיומנויות חברתיות יום יום ושעה שעה והמעבדה הראשונה שבה הם מתנסים היא המעגל המשפחתי. ילד שלומד בבית להתחשב, לתת מעצמו, לדעת לשים גבולות כשצריך, להקשיב ןלמצוא מקום במעגל בדרך חיובית ומשמעותית כתורם, ייצא מהבית למעגלים החברתיים  עם הכלים שרכש וידע למצוא לו חברים.

 3. מסרים לגבי הצלחה ותחרותיות

 ישנם אנשים שחשוב להם להיות הראשונים. החיים מבחינתם הם תחרות בלתי פוסקת. זו השקפת עולם שבדרך כלל עוברת ב-DNA המשפחתי. ההסתכלות של האנשים האלה על החיים כעל סולם שמטפסים בו – או שאני למעלה או למטה. מכיוון שרצוי להיות למעלה אז כדאי לנסות ולהפיל להכשיל את האחר כדי שלא ישיג אותי. לעומתם, ישנם אנשים שתפיסת העולם שלהם היא אופקית, מבחינתם יש מקום לכולם. כל אחד שמצליח תורם את חלקו לכך שהעולם סביבנו יהיה יותר טוב. אולי זו תפיסה נאיבית אבל תפיסת העולם הזו יכולה לאפשר לילדים שנמצאים בחברה להיות יותר שלווים. ילד תחרותי פחות עסוק בהנאה ובמשחק ויותר עסוק בהשוואה איפה אני לעומת האחרים.  אם ברצוננו לעזור לילדים להתפתח ולהגיע להישגים כדאי להוציא את ההשוואות ואת התחרותיות מהלקסיקון, וכך הילדים יצליחו למצוא את מקומם בחברה בדרך חיובית ונכונה.

 4. מסרים לגבי בחירה

 לא תמיד הילדים מודעים לעובדה שהם בוחרים. הם בוחרים אם להשתתף בפעילות או לא, אם להיות נחמדים או לא, אם להיות אקטיביים או פסיביים. הם גם לא מודעים לכך שהם יכולים גם לבחור ולנהל את הרגשות שלהם. ילד יכול לומר “הוא עיצבן אותי אז הרבצתי לו” או “עשיתי את זה בלי לשלוט בעצמי”. ככל שילד יהיה יותר מודע לכך שהוא זה שמחליט  לא תמיד במודע מה לעשות הוא ילמד לנהל את עצמו ואת רגשותיו ולא להרגיש שהוא מנוהל על ידי כוח חיצון. לכן כשילד מספר על אירוע מסוים חשוב שנחזור ונדגיש את קיום הבחירה.

 לדוגמה:

 הילד מספר: “הגננת חילקה משחקים ועמדתי בסבלנות בתור”

 ההורה – “כל הכבוד שבחרת לעמוד בסבלנות”

 הילד – “היו ילדים שצעקו אבל אני לא צעקתי”

 ההורה – “כל הכבוד שבחרת לא לצעוק”

 חשוב שנראה לילדים שכל פעולה שלהם היא בחירה. גם לריב זו בחירה. וכשהם מספרים שהם רבו עם ילד אחר – אפשר לשאול – איך הרגשת? ובפעם הבאה – במקרה דומה, איך תבחר לנהוג? אגב, לגבי אלימות הרבה הורים, לצערי, מעודדים את הילדים שלהם להגיב באלימות על אלימות. הורים אלה לא לוקחים בחשבון שאלימות יכולה להוביל למצבים של פגיעה ואסון. אני ממליצה לומר לילדים שהם יכולים לבחור לשחק עם ילדים נעימים ולהתרחק מילדים שמתנהגים אליהם בצורה לא הולמת.

 5. מסרים מעצימים לעומת מסרים מחלישים

 ישנם ילדים שמרבים להתלונן. הילדים שבוחרים להיות פסיביים ומסכנים. ילד מתלונן מפעיל רגשית את ההורים והם בדרך כלל נשאבים לדאגה ולתחושת האין אונים. האינסטינקט של ההורה לילד המתלונן הוא לקום ולעשות מעשה, לנסות לפתור לילד את בעיותיו. בכך ההורים מעבירים לילד מסר מחליש. מסר של  - אנחנו לא מאמינים שאתה יכול להסתדר לבד לכן אנחנו ננסה לפתור לך את הבעיות.

 חשוב שההורים יקשיבו לתלונות של הילדים אבל לא ימהרו  לדאוג או לנסות לפתור לילד את “צרותיו”. כדאי לפתח שיחה ולנסות להוביל את הילד תוך כדי שאלות לפתרונות. לדוגמה: יוסי לא רצה לשחק איתך, זה באמת לא נעים. אז מה עשית? הלכת לחפש חבר אחר? כל הכבוד. בכך ההורה יעביר מסר לילד שהוא סומך עליו.  בדרך כלל הילדים מוצאים את הפתרונות חשוב שנזכור שהם רק מבקשים שההורים יקשיבו להם באהדה ובהערכה.

  


כל הזכויות שמורות לענת אשד