היכן לשכן את התינוק החדש שמצטרף למשפחה – בחדר ההורים או עם האחים?

היכן לשכן את התינוק החדש שמצטרף למשפחה? כאשר מדובר בילד הבכור השאלה לא ממש משמעותית. רוב ההורים שמים  את העריסה בחדר השינה שלהם בלי נקיפות מצפון. אבל כאשר שמצטרף הילד השני למשפחה השאלה היכן לשכן את התינוק הופכת להיות חשובה ואפילו קריטית. 
מאמר מאת ענת אשד, מדריכת הורים, ומנהלת פורום משפחה במכון אדלר.
ענת אשד, יועצת להורים ולצוותים חינוכיים    פורסם  "בהורים ברשת"  26 יולי, 2014  למעבר לאתר "הורים ברשת" לחצו כאן: 
 

במידה ותשאלו את המכרים שלכם  היכן הם מלינים בחודשים הראשונים את התינוק,תגלו שעריסת התינוק נמצאת בחדר עם ההורים, ואילו הילד הבכור נמצא בחדר אחר. אני נדהמת כל פעם מחדש שזו בכלל אופציה, אבל מסתבר שההורים מוצאים לכך הרבה "סיבות טובות" כמו:"כדי להשגיח על הרך הנולד", "כדי שהילד הבכור לא יתעורר ולא יפריעו לו במהלך השינה" או "כי זה מעייף לקום באמצע הלילה וללכת לחדר השני."
למרות כל הסיבות "הטובות"  אני קוראת להורים לשכן את שני  הילדים באותו החדר. אני מניחה שהעמדה הזו עלולה לעורר התנגדות. אבל נראה לי שהרווחים רבים על המחירים. 
כשמגיעים  הורים  ומספרים שהילד הבכור מתנהג בצורה לא הולמת מאז הצטרפות התינוק למשפחה –  הדבר הראשון שאני מבררת  היכן  נמצאת עריסת התינוק. במידה והתינוק  ישן בחדר ההורים, אני מייעצת להעביר אותו  לחדר עם אחיו,  והרבה מאוד סימפטומים של הרטבה- התקפי זעם, בעיות באכילה ושינה נעלמים. זה עובד כמו קסם.

הילד הבכור מרגיש שהוא מחוץ למעגל המשפחתי

קודם לכן,  אני מבקשת מההורים  לנסות ולדמיין  מצב שבו כל שאר בני הבית הולכים לישון  יחד בחדר אחד – ורק הם ישנים לבד בחדר אחר. אני מבקשת מהם להתחבר לרגש. האם הם היו מצליחים  להירדם?  עם  איזו תחושה הם היו מתהלכים? רוב ההורים מסוגלים להתחבר לתחושת הדחייה והכאב שהם היו חווים אם היו משאירים אותם בחדר נפרד משאר בני המשפחה. מסתבר, כפי שאמר אלפרד אדלר, שתחושת השייכות חשובה כמו אוויר לנשימה. וכשילד ישן בחדר אחד וכל  השאר בחדר אחר הוא מרגיש שהוא מחוץ למעגל המשפחתי. להרגיש מחוץ למעגל זו תחושה בלתי אפשרית.  זו תחושת מחנק. אולי זו הסיבה שקין הבכור הרג את אחיו? אולי הוא הודר מהחדר שבו ישנו  אדם וחווה יחד עם הבל?

היתרונות עולים על החסרונות

ההמלצה שלי היא לשכן את הילדים באותו החדר. זאת, למרות כל הקשיים הכרוכים בדבר: למרות העייפות, אי הנוחות, הצורך לקום מהמיטה באישון ליל וללכת לחדר אחר, וגם  למרות הבכי שעלול להעיר את הילד הבכור. לטענתי, היתרונות של השכנת הילדים בחדר אחד, עולים על החסרונות.     
הדבר  חשוב קודם כל כדי  לחזק את תחושת השייכות  ואת הבריאות הנפשית של הילד הבכור. כך הילד הבכור לא ירגיש שהוא מחוץ למעגל המשפחתי. לא רק שלא מרחיקים את הבכור, אלא מעבירים לו מסר  שהדרך בה הוא יקבל את האח החדש חשובה, עוזרת ומשמעותית. בקשו ממנו לדאוג לאח התינוק ותנו לו הרגשה שהוא ואחיו שייכים לאותה קבוצה - קבוצת הילדים בבית. 
הילד הבכור, באופן טבעי, מאז היוולדו מרגיש מאוד  מרכזי. ישנם הורים שמתנהגים אל הבכור כאילו הוא נסיך שעל פיו יישק דבר. פתאום, ביום אחד, הבכור צריך להסתגל למצב אחר. למצב שבו מצטרף לקבוצה "יצור" נוסף  שדורש מההורים את תשומת הלב.   זו חוויה לא פשוטה. תחושה של הדחה מ"כס המלכות".  רוב ההורים מודעים למצוקה של הילד הבכור עושים מאמצים רבים כדי שהוא לא ייפגע. הם מרבים לתת לו תשומת לב- ומנסים לשדר לבכור שהוא רצוי,חשוב , שהחיים לא השתנו...  שהוא עדיין "הנסיך" . ההורים כל כך דואגים שהאח הבכור לא יפגע עד כדי כך שישנם הורים שמספרים שהם מפחדים לגשת לתינוק החדש ולהתייחס אליו.

ההורים עושים מאמצים רבים-  אבל כדאי שיעשו אותם נכון.   

הדרך הנכונה היא לא להעביר מסר של רחמים או של פגיעה באיכות החיים. להיפך ,להצטרפות של האח התינוק יש יתרונות רבים. הוא מאפשר לילד הבכור לרכוש מיומנויות של התחשבות, נתינה ואחריות. בזכות  האח שהצטרף, הבכור  אומנם יורד מ"כס המלכות" אבל הנחיתה הזו חשובה כדי להחזיר אותו למציאות האמתית שבה אין מלכים ונסיכים - אלא יש עוד אנשים שצריך להתחשב בהם. הצטרפות ילד נוסף למשפחה מעניקה  הזדמנות לאח הבכור להיות שותף פעיל, תורם ונחוץ. כדאי להורים להעביר מסר לבכור שהוא קיבל מתנה לחיים הרי האח החדש הוא זה שיהיה שם עבורו כשההורים כבר לא יהיו. 

תנו לילדים לגדול באותו החדר – כבר מהימים הראשונים- ויש סיכוי שהם יהפכו להיות  חברים טובים. 

* המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות הכתיבה בלבד ופונה לשני המינים כאחד.

כל הזכויות שמורות לענת אשד