ומה אם אנחנו לא מרגישים "צוק איתן"?

התפקיד ההורי וכן האחריות שנלוות לו, גורמים ללא מעט מבוגרים להתעלות מעל הפחד. מה יעשו אותם ההורים שהפחדים משתלטים עליהם? ענת אשד, מנחת הורים בשיטת אדלר נותנת עצות מעשיות

 

nrg סגנון | 20/7/2014 21:14   למעבר  לאתר לחצו כאן: 

 

תגיות: הורים וילדים, חרדות, מלחמה זה  דבר מפחיד. אנחנו חוששים לחיים שלנו ודואגים ליקרים לנו. טבעי להרגיש לחץ וחרדה כשנשמעות אזעקות,טילים מתעופפים מעל הראש, אבל דווקא בשעות משבר, מצוקה ולחץ, רוב ההורים מצליחים להתעשת – מוצאים את הכוחות – ואינם משדרים פאניקה.  

 

הרבה פעמים נמצא שהאחריות ההורית חזקה מהפחד, זו אותה אחריות שמנהלת איתנו כהורים דיאלוג פנימי ואומרת לנו לקום בבוקר כדי להכין את הילדים לבית הספר, גם אם הם הלכנו לישון מאוחר. בשמה ובשם התפקיד ההורי - אנחנו לא ננהג תחת שיכרות כשאחד מילדינו יושב במכונית וכן הלאה.

 

האחריות ההורית היא זו שגורמת לנו לשמור על שלווה ומכריחה אותנו להתעסק בצרכי הילד עד כדי כך שהפחדים שלנו נחלשים. ועדיין - ישנם הורים שהפחד משתלט עליהם וקשה להם לתפקד. ענת אשד - יועצת להורים ומנהלת פורום מכון אדלר מבקשת לתת כלים להורים שלא מרגישים שהם "צוק איתן" :

 

1. נסו להיות קשובים לתחושות הגוף - בשעת חרדה הדופק עולה, הגוף עלול לרעוד. ההמלצה היא לא להיבהל מתגובות הגוף, אלא לשבת ולאפשר לגוף להירגע. התרכזות בנשימות משרה תחושת רוגע ומשכיחה את הבהלה והפחד .

 

2. אל תרגישו לא נוח שהילדים רואים אתכם בחולשתכם - אנחנו לא "בני אלים", דבר זה ילמד את הילדים שהורים הם אנושיים על חולשותינו ונקודות התורפה שלנו. יתר על כן, בהחלט ייתכן שהתנהגות כזו תיתן מרחב ולגיטמציה לילדים עצמם, להביע חרדות ופחדים.

 

3. נסו ללמוד ולהכיר את הדרכים שעוזרות לכם להירגע - זה לא סוד שאנחנו שונים זה מזה באינספור דברים, כך למשל, לכל אחד יש את הדרך הייחודית לו העוזרת לו להירגע על פי מבנה אישיותו. אשד מבארת את שיטתו של פרופ' מולי להד המכונה גש"ר מאח"ד, המכילה את מגוון הדרכים השונות להתמודד עם הפחד:

 

ג = גוף - אנשים שפעילות ספורטיבית מרגיעה אותם.
ש = שכל - אנשים שזקוקים למידע ולתכנון.
ר =  רגש - אלו אותם אנשים שבשעת מצוקה זקוקים להביע רגשות בכתיבה, בציור, בריקוד וכד'.

 

 מא =  מערכת אמונות - אלו אותם אנשים שמאמינים בכוח עליון- בגורל, באלוהים, בדת. ח =  חברתי - אנשים שזקוקים לקהילה ולתמיכת הקבוצה.
ד =  דמיון - אותם אנשים שנרגעים באמצעות הפלגה למחוזות הדמיון.

 

ההמלצה היא שכל אחד ילמד להכיר את הדרך שעוזרת לו להתמודד עם הפחדים ועם הקשיים. הציעו גם לילדים ללמוד להכיר את עצמם ואת הדרכים שעוזרות להם להירגע. אפשרו להם מרחב בחירה, העניקו להם ובנו איתם את המסוגלות להתמודד בכוחות עצמם עם רגשות מורכבים.

 

4. הבינו שבאפשרותנו לבחור לשלוט ברגשות - ישנם אנשים שאומרים "אני פחדן", "אני ביישן" ושלל אמרות מקבעות. מדובר באנשים ש"מסנדלים" את עצמם למצב ולא מאפשרים לעצמם להשתנות.

 

חשוב שנבין שמחשבה יוצרת רגש, דיבור עצמי יכול לחזק ויכול גם להחליש. חזקו את עצמכם במילים, אמרו לעצמכם "אני מסוגל לזה", "יש לי את הכוחות", "זה אפשרי". מהר מאד תגלו שמילים פשוטות כאלו תאפשרנה לכם להתנהל במצבים קשים, בצורה שכלל לא ידעתם שאתם מסוגלים לה.




כל הזכויות שמורות לענת אשד