כניסה לגן

נפרדנו כך: 7 תופעות קורעות לב בכניסה לגן

בכי קורע לב, קשיי שינה, כאבי בטן ואפילו שביתת רעב הן מבחר תגובות אפשריות של פעוטות לגן החדש. אז כדאי שתדעו למה להתכונן. בדקנו כיצד כדאי לכם להגיב לקשיי ההסתגלות של הקטנטנים

 המאמר פורסם ב"להיות הורים" - לצפייה במאמר לחצו כאן   
ליאת עיני | 21/8/2012
 
כשבתי הקטנה נכנסה לגן חדש חשבתי שהכל יעבור חלק. הילדה בוגרת, חברותית ומקסימה ולא ציפיתי לתגובה שהגיעה במהרה - היינו מגיעות לגן ולאחר נשיקה וחיבוק, בדרכי החוצה, הילדה פרצה בבכי שליווה אותי עוד הרבה שעות, בזמן שהיא כבר שיחקה ונהנתה. כך, כל בוקר במשך שלושה שבועות, "זכיתי" לפרידה דרמטית במיוחד שגרמה לי להרבה כאבי לב ודאגות.

 "תהליך הכניסה לגן הוא לא פשוט", אומרת ענת אשד, יועצת להורים ולצוותים חינוכיים. "חשוב שההורים ייקחו בחשבון שיכולים להיות מספר קשיים, מכיוון שהילד עובר טלטלה מסויימת. גם ילדים שנראה לכאורה שהכל בסדר איתם".

 אשד משווה את ההסתגלות לגן הילדים ללימוד רכיבה על אופניים: "בהתחלה קשה לשמור על שיווי משקל וכדי לייצב את האופנים נדרש לימוד וריכוז רב. יש כאלה שמצליחים בקלות יחסית ויש כאלה שנופלים כמה פעמים עד שהם מצליחים, אך זהו תהליך שדורש מיומנות. חשוב להעביר מסר לילד שגם אם זה לא הולך חלק – בסוף הכל יהיה בסדר".

 כל ילד מגיב באופן שונה לכניסה לגן חדש, אבל יש כמה תגובות נפוצות לקשיי הסתגלות. הנה כמה בעיות שיכולות לצוץ במהלך הימים הראשונים ששווה לדעת כיצד להגיב אליהן:

1. "לא רוצה ללכת לגן" - אחרי היום הראשון או השני בגן החדש הילד מבין שזהו לא מפגש חד פעמי אלא סידור קבוע והוא מתנגד להגיע לגן. בזמן שאתם ממהרים בבוקר הוא מתעקש להישאר עם הפיג'מה וחוזר על המשפט - "לא רוצה ללכת לגן". אין לו סיבה מיוחדת, הוא פשוט לא רוצה.

 מה עושים?

 "אם אין סיבה מוצדקת לסירוב, חשוב להיות החלטיים, מכיוון שזהו ניסיון של הילד לבדוק את גבולות ההורים", מסבירה נטע כהן, מומחית לגיל הרך ויועצת פדגוגית של רשת גני גולן. "מצד אחד צריך להיות אסרטיביים ומצד שני חשוב להביע אמפתיה ולומר לילד: "אני מבין שאתה רוצה להיות איתי אבל היום אתה הולך לגן ואני הולך לעבודה. אחר הצהריים נבלה ביחד". כהן ממליצה לאפשר לילד לקחת משחק שהוא אוהב לגן. אמנם ברוב הגנים לא אוהבים שילדים מביאים חפצים מהבית, אבל בתקופת ההסתגלות צוות הגן גמיש יותר.

 אשד ממליצה להורים לבדוק את עצמם: "אם עברו שבועיים-שלושה והילד בוכה מאוד ולא רוצה ללכת לגן, בדקו איזה מסרים אתם מעבירים לו. במקביל כדאי לבדוק מה קורה עם שאר ילדי הגן. אם כל הילדים רגועים ושלווים ורק הילד שלכם עצבני וחסר שקט, הבעיה אינה בגן. בדקו את עצמכם ואת סוג התגובה שלכם כשהוא אומר שלא טוב לו. שאלו אותו: "מה אתה עושה כדי שיהיה לך מעניין ועם מי אתה משחק?" כדי שמגיל צעיר יוכל להפנים שהאחריות לכך שיהיה לו טוב ומעניין – היא שלו".

 

2. "אמא אל תלכי" - כמעט כל הורה שהכניס את ילדו לגן חדש חווה את רגע הפרידה כרגע נוראי ביותר. יש אמהות שמספרות שהן עומדות מחוץ לגן ובוכות בזמן שהן שומעות את הילד בוכה. גננות תמיד מדגישות שככל שהפרידה תהיה קצרה יותר ככה לילד יהיה קל יותר, אבל משום מה קשה לנו לחתוך וללכת כשאנחנו רואים אותו עם דמעות בעיניים.

 מה עושים?

 "כל החיים אנחנו חווים פרידות", אומרת אשד וממליצה להכין את הילד לכך שכל אחד הולך למסגרת שלו ולהסביר לו שפרידה היא דבר נורמטיבי. "אם אמו של הילד יושבת ליד הגן ובוכה בצד היא צריכה לבדוק את עצמה ולזכור שהיא מעבירה לילד מסר מחליש, גם אם היא חושבת שהוא לא שם לב. תפקיד ההורה הוא לחזק את הילד ולעזור לו למצוא את מקומו בקבוצה. ניתן לעשות זאת גם על ידי שיחות מקדימות בבית: 'תבחר עם מי נעים לך לשחק', 'תשחק במשחקים שיעניינו אותך וכו')".

 כהן נותנת כמה טיפים לשלב הפרידה: - פרידה החלטית - לא למשוך את הפרידה זמן ממושך מדי ולא לחזור חזרה לגן במידה ושומעים את הילד בוכה. חשוב לשדר החלטיות ולהיות רגועים. אפשר לומר לו - "אני מבין שקשה לך אבל אני צריך ללכת לעבודה", לחבק ולנשק את הילד ולאחר מכן לצאת מהגן. - לא לברוח - חשוב לא להישאר יותר מדי זמן בגן, אך מצד שני אסור לצאת מהר מבלי להיפרד מהילד, כדי שלא יאבד אמון בהורה. - תיאום ציפיות - כבר בערב לפני ההליכה לגן, הסבירו לילד, בהתאם לגילו, מה הולך להיות. אמרו לו את שמות הגננת והסייעות, שמות הילדים ומתי תבאו לבוא לקחת אותו. ההכנה חשובה מאוד וכדאי לדבר על הגן כמה שיותר, גם בדרך המשותפת לגן בבוקר.

3. "לא רוצה לישון" - הילד שהיה רגיל לישון בכל צהריים מסרב להירדם בגן. כל הילדים נרדמים ורק הוא מסתובב ולא מצליח להירדם. במקביל, גם בבית קשה לו להירדם בלילה.מה עושים? מדובר בהתנהגות טבעית מאוד. הילד עדיין לא רכש ביטחון במקום החדש ולכן לא מצליח להרדם. כהן ממליצה שצוות הגן וההורים יגלו אמפתיה כלפי הילד, ישבו לידו וירגיעו אותו כדי שירגיש שהוא לא לבד. גם אם הוא לא ירדם בגן בימים הראשונים זה לא נורא, ברגע שהוא יקבל ביטחון, יסתדרו ענייני השינה. המלצה נוספת היא לבלות זמן רב יותר יחד בשעות אחר הצהריים בשבועות הראשונים ולנסות להימנע מסידורי בייביסיטר או סבים וסבתות במידת האפשר, כדי שהילד ירגיש תחושת ביטחון.

 4. לא מתחבר לגננת - כולם אומרים שהיא נחמדה וחמה אבל הילד שלכם לא חושב ככה. הוא מנסה לשבת כמה שיותר רחוק ממנה, לא מקשיב לה ולא משתף פעולה איתה כשהיא מנסה להתקרב אליו.

 מה עושים?"רצוי לברר ממה הריחוק נובע", אומרת כהן. "בדרך כלל ילדים מתחברים למטפלת מסויימת, לכן גם אם הילד לא מתחבר לגננת באופן מידי זה לא נורא. למרות זאת, בדקו את עצמכם. אם במקרה הילד מקבל מסרים מכם שאתם לא מרוצים ממנה, הדבר עלול להשפיע על התנהגותו. במידה ויש בעיה רצינית יותר, מומלץ לדבר עם מנהלת הגן ולבקש לבדוק את העניין או לשוחח עם הגננת עצמה, כדי להסב את תשומת ליבה לעניין".

5. שביתת רעב - הילד לא אוכל כלום בגן. הוא לא מוכן לאכול שום דבר שמציעים לו, חוזר הביתה מורעב ואוכל מכל הבא ליד.

 מה עושים? "אם אין בעיות רפואיות או תת תזונה הסירו דאגה מליבכם", מרגיעה כהן. "ילד לא מרעיב את עצמו. יכול להיות שהוא מבטא את קשיי ההסתגלות בכך שהוא לא אוכל אבל אין מה ללחוץ עליו או להכריח אותו. לא יהיה נזק כלשהו אם הוא לא יאכל יום יומיים, אבל אפשר לבקש מהגננת לתת לו סוג אוכל מסויים שהוא אוהב ופשוט להניח לו והמצב יחלוף מעצמו".

 6. חוזר להרטיב במכנסיים - למרות שהוא נגמל מחיתולים כבר לפני חצי שנה, פתאום בורח לו פיפי במכנסיים. המצב מביך אותו מאוד ואתם מסבירים לגננת שהוא ממזמן נגמל ולא מבינים מה קרה לו.

 מה עושים?

 "לפעמים הילד מנסה כל כך לשלוט ברגשותיו ופחות חושב על דברים אחרים כמו ללכת לשירותים ובמקרים מסויימים הוא מרטיב במכנסיים", מסבירה אשד. "חשוב מאוד שההורים לא יתרגשו מכך ופשוט ימשיכו לחזק אותו במיומנויות שלו בהשתלבות בגן והדברים יסתדרו מעצמם. גם לאנשים מבוגרים יש תגובות פיזיות לשינויים גדולים כמו נדודי שינה וכאבי בטן, זה טבעי ולגיטימי ואין מה לדאוג".

 7. "אני לא מרגיש טוב" - הילד מתלונן על כאבי בטן, ראש, ברכיים או שיניים ואתם שואלים את עצמכם אם הוא דובר אמת או שרק מחפש תירוץ טוב כדי לא ללכת לגן.

 מה עושים?

  "חשוב להתייחס ברצינות לכאבים של הילד ואם יש צורך להישאר איתו בבית", אומרת אשד. "אולם, אם בבדיקת רופא נמצא שהכל תקין צריך לומר לילד את האמת - 'הרופא אמר שהכל בסדר ולכן אנחנו הולכים לעבודה ואתה הולך לגן'".

 כדי לסייע לילדים להשתלב בגן, אשד ממליצה ללמד אותם מיומנות חברתית מגיל צעיר מאוד - איך לשתף פעולה עם ילדים אחרים וכיצד לתפוס מקום בקבוצה כילד חיובי; ניתן לעשות זאת דרך שיחות עם הילד ומפגשים עם ילדים נוספים ובני משפחה


כל הזכויות שמורות לענת אשד